<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ד'</h1>
<h2>דף ב:</h2>
תניא בתוספתא (מגילה פ"ב ה"ד) הכל חייבין במקרא מגילה כהנים לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים, וטומטום אינו מוציא לא את מינו ולא שאינו מינו, דשמא האחד זכר והשני נקבה, משמע דאף על גב דנשים חייבות במקרא מגילה אינן מוציאות את הזכרים. ואל תשיבני נר חנוכה דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת כ"ג א') דאשה מדלקת דמשמע אף להוציא האיש, דשאני מקרא מגילה שהוא כמו קריאת התורה לכך אינה מוציאה את האיש, ואע"פ שיש דברים שהקלו במגילה יותר מבתורה בזה לא הקלו.
המצוה הרביעית מדברי סופרים הלכות מגילה. שנינו בפרק שני דמגילה הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן. ואין הלכה כמותו שכל שאינו בן חובה אין מוציא אחרים ידי חובתן (ע"פ ה"ג דף מ' ג' ע"ש).
<h2>דף ד.</h2>
תניא בפרק ראשון דמגילה [ג' ע"א] כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם מבטלין מעבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה, של בית רבי היו מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. ומסיק רבא (ג' ב') דמקרא מגילה ומת מצוה שאין לו קוברים מת מצוה עדיף דאמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה [את] לא תעשה שבתורה. אמר רבי יהושע בן לוי (ד' א') נשים חייבות במקרא מגילה שאף הם היו באותו הנס.
